רבה הראשי של קובנה, מנהיג יהדות רוסיה ומגדולי האחרונים.
תולדותיו נולד לאביו רב ישראל איסר. מורו הראשון היה אביו. למד אח"כ בוולקוביסק אצל ר' אליהו שיק ור' בנימין דיסקין, ממנו ומר' יצחק חבר מטקטין קיבל סמיכה והתחבר לרב יהושע לייב דיסקין.בשנת 1837 נתקבל כרב בעיר זעבלין, בשנת 1839 בבַרֶסָה, ב1846 בנישוויז, בשנת 1851 בנובהרדוק. בנובהרדוק כתב את ספרו שו"ת באר יצחק.
פעילותו הציבורית בשנת 1864 הוא התמנה לכהונת רבה הראשי של קובנה ושימש בתפקיד זה עד יום פטירתו. בעירו תמך בהקמת כולל קובנא על ידי הרב ישראל סלנטר. הוא לחם נגד מספר חוקים של הממשלה הרוסית כלפי יהודים, בתוכם: בחינה בשפה הרוסית למורים יהודיים, נגד איסור על שחיטה כשרה וכן למען אספקת אוכל כשר ליהודים. היה הרב היחיד שהוזמן לועידת המנהיגים היהודים ב1881-82 בסנט פטרבורג. תמך בתנועת חובבי ציון והדגיש שיישוב הארץ היא מצווה מדאורייתא וכן קרא לתמוך במתיישבים כספית. הרב ספקטור שלח מכתב לרבה של לונדון והתלונן על מצב יהודי רוסיה. כתוצאה ממכתבו התקיימו הפגנות למען יהודי רוסיה באנגליה, צרפת, איטליה וארצות הברית.
הרב ספקטור שמר על קשרים טובים עם רבנים חשובים בני זמנו כדוגמת רב שמשון רפאל הירש ורב יהושע לייב דיסקין. בהלכה מפורסמת פסיקתו בעד היתר מכירה. על שמו של הרב נקראו: שכונת "נחלת יצחק" בתל אביב, ובית הקברות שנמצא לידה.
ספריו: שו"ת באר יצחק, שו"ת נחל יצחק, שו"ת עין יצחק
